ברוך דיין האמת: בביה"ח 'מעייני הישועה' הלך לעולמו הבוקר (שני) המקובל רבי ליאון לוי זצ"ל. הלווייתו תצא היום בשעה 16:00 מישיבת 'תיקוני אליהו' ברחוב השומר 11 בבני ברק.

המקובל רבי ליאון אליהו לוי נולד בטורקיה  בשנת התרצ״ט-1939 בעיר מרעאש על גבול סוריה לאביו רבי ישועה לוי זצוק"ל שכיהן כרבה של העיר מרעש. בגיל שמונה שנים עלה לארץ עם משפחתו והתגוררו במעברת נס ציונה במשך מספר שנים.

בעקבות השממה הרוחנית שהייתה בנס ציונה בשנים דאז ומחשש לחינוך הילדים – עקרו בני המשפחה לשכונת עזרא בתל אביב.  שם אביו רבי ישועה הקים את קהילתו בבית הכנסת "עזרה ותושיה" ושימש כרב הצדיקים הנסתרים וכרועה רוחני לכל עולי טורקיה בארץ ישראל.

בגיל 12 נשלח ללמוד בישיבת 'אוהל מועד' בתל אביב עד גיל י"ח שנים משם עבר ללמוד במשך כשנתיים בישיבת חב״ד בעיר לוד.

בגיל 21 גוייס לצבא כבן למשפחה שכולה שאיבדה את בנה יהודה אסלן הי"ד במלחמת השחרור שעד היום מקום קבורתו לא נודע השתחרר לאחר כשנה.

מגיל 21 היה החזן הראשי בבית הכנסת אוהל מועד בתל אביב ומשם נלקח לשמש כשליח ציבור בבית כנסת של יוצאי חלב בשכונת לבנדה בתל אביב.

נשא לאישה את הרבנית שושנה תחי'  ולמד בכולל 'בית הלל' במשך כ4 שנים. כשנולדו ילדיו הלך בדרך שלימדו אביו ולמד את רזי הקבלה ובמשך שש שנים רצופות ערך את התיקון של התנא רבי נחוניה בן הקנה.

כבן למשפחה של חזנים מפורסמים בעולם ובין היתר דודו רבי ״שאול עבוד״ זצ״ל מחבר הספר 'שירת הבקשות' יצא שמו של הרב בכל העולם כחזן בעל קול נדיר וחזק אשר שלט בכל רזי המקאמים.

בכל ליל שישי היה נודד מעיר לעיר ומאות אנשים נשים וטף היו ערים כל הלילה ללמוד ולהשתתף בתיקונים שהוא ערך.

מחזה תדיר היה לראותו כל מוצאי שבת בקביעות בקור ובחום במשך 45 שנה כאשר היו מסיימים את כל ספר התהילים ליד שריד בית מקדשנו ובאותו מעמד היו עורכים את תיקון השמירה על עם ישראל לאותו שבוע. תמיד היה שגור בפיו האמרה שהאדם חייב למסור נפש לכבוד קודשא בריך הוא.

היה תדיר מבכה על השכינה בגלות. כשהיה שומע על יהודי חולה באשר הוא היה בוכה ומצטער כאילו בנו סובל. בלילי שבתות לא נתן מנוחה לנפשו והיה יושב והוגה בתורה ובחסידות עד הבוקר.

דבר פלא שבדרשותיו מעולם לא פתח ספר והציטוטים ומאמרי חז״ל היו בעל פה וזה הברכה למי ששמר עיניו שלא ישכח תלמודו. במשך השנים כל יום חמישי כשהוא שרוי בתענית קיבל קהל רב הזקוקים לישועות ורחמים.

תדיר ראו אנשים איך שהוא לוקח הכל באופן אישי ובוכה ומבכה על אותו אדם. היה עורך תעניות רצופות מעת לעת. בשנים האחרונות עקב תעניות רבות וכתיבת קמיעות. ירד במשקלו משקל רב. סבל מחולי מעיים והתקשה לאכול.

למרות תחנוני משפחתו. סרב לקבל טיפול רפואי. ואמר כי הוא הולך כפרה על עם ישראל.

במשך עשרות שנים הקים והחזיק את ישיבת 'תיקוני אליהו' ו'מעייני ישועה'. שמו יצא בכל העולם כולו. חיבר את הספרים  'תיקוני אליהו' ו'מעיני הישועה', תיקון היסוד 'ישועת אליהו' 'משבצות זהב לבושה'.